טבוחוב נ' סלקום ישראל בע"מ

פסק דין

בחודש יוני 2011, פנה התובע אל הנתבעת וביקש לבצע עיסקה טלפונית, שבמסגרתה הוצע לו להתחבר לתכנית חיוב חדשה לקו הטלפון הסלולרי שלו.

לטענת התובע, הוסבר לו כי מדובר בתכנית הכוללת, בין השאר, אפשרות שדרוג למכשיר חדש מסוג "סמסונג גלאקסי" או "אייפון" והוא ביקש להצטרף לתכנית, אך לדחות את החלטתו בעניין שדרוג המכשיר המועדף עליו, באותו שלב.

התובע מוסיף וטוען כי ניתן לו זמן בלתי מוגבל לקבלת החלטה זו וכי מאז הוא שילם את

הסכום המלא של תכנית החיוב החדשה "כאילו קיבל מכשיר חדש", אלא שכאשר פנה אל

הנתבעת וביקש לקבל מכשיר חדש, נאמר לו שהדבר איננו אפשרי עוד.

משמצא את הסברי הנתבעת לתשובה זו, בלתי מספקים, החליט לפנות בתביעה אל בית המשפט.

בעדותו בבית המשפט הבהיר התובע שהוא מבקש מכשיר חדש, או זיכוי על כל הסכומים

ששילם מאז ביצוע העיסקה.

לטענת הנתבעת, מדובר בתביעה חסרת בסיס, הנעוצה בטעות בהבנת התובע את משמעות תכנית החיוב אליה הוא הצטרף בזמנו.

נציגת הנתבעת הסבירה בעדותה, כי מדובר בתכנית חיוב שבמסגרתה אכן הוצע לתובע לשדרג את מכשיר הטלפון הסלולרי שלו ולקבל החזר בגין התשלום הנוסף שהיה עליו לשלם בעבור המכשיר החדש, לו היה עושה כן.

לדבריה, הדבר הוסבר לו אז על ידי נציג הנתבעת, שמעון, בשיחת טלפון מיום 26.6.11, שתמליל חלקי שלה הוגש וסומן נ/1 - "...אבל אני אומר, ייצא לך אותו מחיר אם אתה משדרג ואם אתה לא משדרג... אתה משלם ואתה מקבל החזרים עליו... מבחינתנו אנחנו אומרים בוא קח מכשיר חדש באותו מחיר, בלי להוסיף כסף...".

מן התמליל עולה שבתגובה לכך ולשאלת הנציג, אמר התובע שהוא ישדרג את המכשיר בעתיד, אם ירצה, והסביר כי הדבר יהיה כרוך ככל הנראה בהחלפת רכב שהוא מתכוון לבצע בתוך כחודש, חודשיים.

בעוד שבכתב התביעה טען התובע כי פנייתו אל הנתבעת בבקשה לשדרוג המכשיר נעשתה בחודש מרץ 2012, דהיינו כ- 9 חודשים לאחר הצטרפותו לתכנית החיוב החדשה, בעדותו בבית המשפט טען הוא כי היה זה רק כ-3 חודשים לאחר מכן ועיון בדו"חות שצורפו לכתב ההגנה של הנתבעת, מגלה כי פנייתו אליה בבקשה זו, נעשתה למעשה רק ב- 2.5.12, כלומר כ- 10 חודשים לאחר הצטרפותו לאותה תכנית חיוב.

לנוכח ההסבר ששמעתי מנציגת הנתבעת ואשר לפיו בחודש יוני 2011, בעת ההצטרפות לתכנית החיוב, היה מבצע שאפשר שדרוג מכשירים וקבלת זיכוי בגין מחירם וכי בעת פנייתו של התובע בבקשת השדרוג, מבצע זה לא היה תקף עוד, אין לי מנוס מן המסקנה שטענות התובע בתביעתו, נעוצות ב"תקלת תקשורת" שארעה בינו לבין נציג הנתבעת בשלב ההתקשרות.

טענת הנתבעת לפיה פניית התובע אליה בבקשה לשדרוג המכשיר נעשתה בחלוף פרק זמן בלתי סביר, הינה טענה מתקבלת על הדעת, אך יחד עם זה, במסמכים שהוגשו מטעמה, חסרה אינדיקציה לכך שנציג השירות הבהיר לתובע כי מדובר במבצע מוגבל בזמן.

עיון בפרטי השיחה בין התובע לנציג הנתבעת – שמעון (בתמליל נ/1), מלמד על הצעת הנציג לשדרוג המכשיר "באותו המחיר" ועל תשובה מפורשת של התובע כי אין הוא מעוניין בשדרוג בינתיים וכי ישדרג בעתיד, אם ירצה.

מחד, אפשר לומר שתגובת הנציג לדברים אלה: "למה, יש לך באותו מחיר לקבל גם מכשיר, למה שלא תיקח?" מלמדת על תסכול מסוים מצידו, מכך שהתובע לא מנצל הזדמנות שניתנה לו באותו המעמד. אך מנגד, הדברים שאמר התובע והזמן שהוא נטל לעצמו כדי להחליט בעניין זה, מלמדים על כך שהוא לא הבין - ובהחלט יתכן שהדבר נעוץ בזה שלא נאמרו לו דברים מפורשים מספיק – שמדובר במבצע רגעי, ובוודאי שלא כפי שכותבת לו אחראית פניות הציבור ביום 19.6.12: "הצעה התקפה ל-24 שעות".

במצב דברים זה, לנוכח העובדה שבמהלך הזמן מאז הצטרפותו לתכנית החיוב החדשה, נהנה ממנה התובע, ללא שום קשר לשדרוג או אי שדרוג המכשיר והוא לא שילם כל סכום נוסף בגין שדרוג כזה או אחר, ובהתחשב בזמן הממושך שחלף מאז ההצטרפות ועד שהוא החליט בעניין השדרוג, אני סבורה כי אין בסיס לדרישתו לקבל זיכוי בגין כל הסכומים ששילם ונדמה כי אף אין הצדקה לחייב את הנתבעת בשדרוג המכשיר באותם התנאים שהוצעו לו אז. במובנים אלה, תביעתו למעשה נדחית.

יחד עם זה, אני סבורה כי מגיע לתובע פיצוי בגין העדר הסבר מפורש אודות פרטי המבצע שהוצע לו והגבלת הזמן הכרוכה בו. זאת, בעקבות התרשמותי בדבר טעות כנה שלו בהבנת הסיטואציה, כשלנתבעת יש חלק בכך.